More
    - Advertisement - spot_img
    AccueilNewsעובדות ושאלות בנושא פעילות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בקשר למצב בישראל...

    עובדות ושאלות בנושא פעילות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בקשר למצב בישראל ובעזה מאז ה-7 באוקטובר 2023

    החל מה-7 באוקטובר, מה הייתה תגובת החירום של ה-ICRC?

    • הדיווחים על אנשים שנחטפו או נישבו מדאיגים ומכאיבים מאוד. אנשי הצלב האדום בישראל, בעזה ובעולם עושים כל שביכולתם כדי ליצור קשר עם הרשויות הרלוונטיות אשר מחזיקות, באופן שרירותי, בישראלים ובבני לאומים אחרים.• בשני הצדדים, משרדינו מוצפים בשיחות טלפון מאנשים המבררים לגבי מקום הימצאם האפשרי של יקיריהם הנעדרים. אנו עושים כמיטב יכולתנו ללוות אותם ברגעי המצוקה האלה. יחד עם שותפינו לתנועת הצלב והסהר האדום הבינלאומי, ננסה לאתר את הנעדרים ולספק תשובות ברגע שהמצב יאפשר זאת.

    • מאחר שהיכולת שלנו לתת עזרה מצילת חיים תלויה במידה רבה מאוד בערבויות האבטחה שהצוות שלנו עשוי לקבל מגורמים המבצעים פעולות צבאיות, אנו מזכירים להם כי – בכל עת – יש להגן על אמבולנסים, ועל צוותים ומתקנים רפואיים.

    כמתווך ניטרלי, ה-ICRC אינו לוקח חלק במשא ומתן לשחרור בני ערובה. תפקידנו הוא לאפשר, מרגע שהושג הסכם, את העברתם של מי שנלקחו כבני ערובה. 

    מדוע ה-ICRC מדבר עם החמאס?

    • המנדט של ה-ICRC הוא להקל ולמנוע את סבלם של אנשים שנפגעו מסכסוך מזוין ואלימות בכל מקום שבו הם עשויים להיות, לרבות באזורים שנשלטים על ידי קבוצות חמושות או נתונים תחת השפעתן. החיים יכולים להיות קשים במיוחד עבור אזרחים החיים באזורים אלה ועלולים להיות להם צרכים הומניטריים וצרכי הגנה מוגברים. כארגון הומניטרי, אנו נוקטים בגישה נייטרלית ללא משוא פנים ופועלים תוך מעורבות עם כל הצדדים לסכסוך מזוין. משמעות הדבר היא שאיננו נוקטים צד: אנו מספקים סיוע המבוסס אך ורק על צורך הומניטרי, ומדברים עם כל הצדדים כדי להדגיש את החשיבות של כיבוד כללים הומניטריים. זו הדרך היחידה שבה יכולים כל הצדדים לתת בנו אמון, בין אם ממשלות ובין אם קבוצות חמושות.

    • קיום תקשורת עם קבוצות חמושות מהווה חלק מהתפקיד ההומניטרי שהטילו כל המדינות החתומות על אמנות ז’נבה על ה-ICRC באופן רשמי, ואנו מכירים בקיומה של תקשורת זו ומאשרים אותה לעתים קרובות מול כל הצדדים לסכסוך. אמנם איננו יכולים לחלוק את פרטי הדיאלוג שלנו עם קבוצות חמושות מכיוון שמדובר בסוגיות רגישות מאוד, אבל אנחנו מקפידים תמיד להבטיח שכולם יבינו כי זה אופן פעולתו של ה-ICRC. כאשר אנו נפגשים עם רשויות ממשלתיות, למשל, אנחנו ברורים ושקופים לגבי הגישה הזו. חשוב לנו מאוד, שכל מי שאנו מחויבים כלפיו, יבין כי אנחנו פועלים במעורבות עם קבוצות חמושות מסיבות הומניטריות בלבד. ללא מעורבות זו, ה-ICRC לא יוכל להגיע לכל מי שסובל כתוצאה מסכסוך או אלימות. 

    מה אתם עושים כדי לבקר את האנשים שנחטפו לעזה?

    • הדיווחים על אנשים שנישבו מדאיגים ומכאיבים מאוד. יש לתת לכל מי שמוחזק על ידי חמאס – בין אם אזרחים ובין אם לוחמים – יחס אנושי ומכבד. לקיחת בני ערובה, או איום לעשות זאת, אסורה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

    • ה-ICRC קורא לגישה מיידית לכל מי שנישבו בפעולות האיבה ביום שבת, ה-7 באוקטובר. זאת, כדי שנוכל לבדוק את שלומם ולספק ליקיריהם חדשות נחוצות ביותר. כארגון הומניטרי נייטרלי ועצמאי, ביקור אנשים שחירותם נשללה מהם מהווה חלק מרכזי בעבודתנו. אנו פועלים לכך שהצדדים לסכסוך יאפשרו לנו לבקר את כל מי שחירותם נשללה מהם.

    למה ה-ICRC אינו משמיע את עמדתו בקול רם יותר?

    • מניסיון אנו יודעים שגישה זו היא הדרך הטובה ביותר עבורנו להשפיע על מה שכולנו רוצים לראות, כלומר שבני ערובה יוכלו לחזור למשפחותיהם. ל-ICRC יש היסטוריה ארוכה של סיוע בשחרור בני ערובה בכל רחבי העולם. עזרנו למשל להחזיר את בנות שבט הצ’יבוק שנחטפו הביתה למשפחותיהן בניגריה. עשינו את אותו הדבר במקומות כמו אפגניסטן, קולומביה ופרו. אנחנו מבקשים לעשות את אותו הדבר כאן. אנו מבקשים לשוב ולמסור למשפחות: לא הפסקנו ללחוץ במטרה לעזור ליקיריכם מהיום הראשון, וזה לא ישתנה. 

    מהו מעמדם של בני ערובה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי?

    • בני ערובה הם אנשים אשר, ללא קשר למעמדם, נתפסו על ידי אדם או ארגון ואשר עלולים להיהרג או להיפצע אם אנשים לא יעשו את מה שאותו אדם או ארגון דורשים. לקיחת בני ערובה, או איום בכך במהלך סכסוכים מזוינים – אסורים על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

    • ה-ICRC קרא, וימשיך לקרוא, לשחרורם המיידי של מי שנלקחו כבני ערובה. אם זה לא יקרה, אנחנו גם קוראים לתת גישה מיידית כדי שנוכל לבדוק את שלומם של בני הערובה, ולאפשר תקשורת עם יקיריהם, שמזה ימים ארוכים לא יודעים את נפשם מרוב דאגה. 

    האם הם שבויי מלחמה?

    • חיילים ישראלים המוחזקים בעזה על ידי קבוצות חמושות שאינן מדינתיות אינם נחשבים לשבויי מלחמה לפי הקריטריונים המשפטיים החלים על סכסוך מזוין זה. עם זאת, סעיף 3 המשותף לאמנות ז’נבה עוסק בחובת מתן יחס אנושי ומכבד לכל מי שמוחזקים בידי צד לסכסוך ללא הבחנה ביניהם לרעה.

    • על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כל חייל/איש צבא שנפצע או חולה (אשר אינו לוקח יותר חלק פעיל בלחימה), זכאי לגישה לטיפול רפואי ושאר זכויות בסיסיות. 

    כמתווך ניטרלי, ה-ICRC מסייע באופן קבוע לביצוע חילופי שבויים. התנאים העיקריים למעורבותנו הם:

    • הסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר.

    • ערבויות אבטחה: מתואמת ל-ICRCגישה בטוחה וללא הפרעה לצורך ביצוע הפעולה.

    • בכל עת על כל הצדדים לכבד את דרישות המשפט ההומניטרי הבינלאומי לגבי חילופי שבויים, במיוחד בדבר היחס האנושי לשבויים לפני, במהלך ואחרי ההעברה. 

    מבחינת המשפט הבינלאומי כיצד מתבצעות עסקאות חילופי שבויים?

    המשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע מספר כללים בסיסיים שעל הצדדים לסכסוך לנהוג על פיהם במהלך חילופי שבויים:

    • יש לבצע העברות או חילופי שבויים באופן אנושי.

    • אסור שתנאי ההעברה יפגעו בבריאות האסירים. על הכוח השובֶה לספק לשבויים מספיק מזון ומי שתייה ואת הביגוד, המחסה והטיפול רפואי הנדרשים במהלך העברת וחילופי השבויים.

    • על הכוח השובֶה להבטיח את שלומם של האסירים במהלך ההעברה והחילוף.

    • יש להתיר לאסירים לקחת איתם את חפציהם האישיים.

    • לפני היציאה יש לערוך רשימה מלאה של השבויים שהוחלפו, ויש לשתף בה את הצד המקבל את השבויים ואת ה-ICRC.

    We acknowledge Source link for the information.

    Author

    LAISSER UN COMMENTAIRE

    S'il vous plaît entrez votre commentaire!
    S'il vous plaît entrez votre nom ici

    spot_img

    Must Read

    spot_img